אוצרת: עפרה רימון, מנהלת ואוצרת המוזיאון
שנת התצוגה: 2002
משקולות פליז, התקופה העות'מאנית
המדידה בסקר הארכיאולוגי סקר יסודי של האזור, בתחומו מצוי האתר הקדום, מהווה צעד הכרחי הקודם לחפירה עצמה והוא מספק תשובות לסוגיות הקשורות בתפרוסת היישוב בתקופות השונות, אופייה, ממדיה ושינויים בתפרוסת זו במרוצת הזמן. לצורך קיום הסקר נחלק אזור גיאוגרפי נרחב למשבצות, הנסקרות באופן שיטתי על ידי חוליית סקר. הסקירה הרגלית כוללת ביקור בכל אתר, תיעוד - צילום, ציור ומדידה - של שרידי המבנים הנראים על פני השטח ואיסוף שרידים ארכיאולוגיים, בעיקר שברי חרסים, הפזורים על פני השטח והמייצגים את התקופות בהן יושב האתר. בעבודת השדה נעזר הארכיאולוג במכשירי מדידה ביניהם: נווליר – מכשיר למדידת גבהים; רולטקה – סרט מדידה; פלס – לבדיקת איזון; תיאודוליט – למדידת זוויות אופקיות ואנכיות; שולחנית.
משקולות בעלי-חיים, ברונזה ואבן, אלף שני-ראשון לפסה"נמדידה בעבודת השדה של הארכיאולוג ההתקדמות בתהליך החפירה הארכיאולוגית מחייבת את הארכיאולוג להרוס את המבנים שחשף– רק כך יוכל להעמיק ולחשוף שרידים קדומים יותר הנמצאים במפלסים נמוכים יותר. כיוון שלצורך תיארוך הממצאים יש חשיבות רבה למכלול שבו נמצא החפץ, מנהל הארכיאולוג רישום מדויק הכולל מדידה, ציור, צילום ותיעוד בכתב של השרידים הנחפרים, שיאפשרו שחזור מלא ותלת ממדי של האתר. רק לאחר השלמת הרישום של הממצאים שנתגלו ניתן להתקדם בחפירה: הסרת השרידים שחפר כבר וחשיפת אלו שמתחתם. החפירה הסטרטיגרפית (חשיפת שכבות האתר תוך רישום הממצאים) היא חפירה זהירה, ומתועדת היטב, המאפשרת הפרדה נכונה בין השכבות, ייחוס הממצאים לשכבה הנכונה ותיארוכם היחסי או המוחלט. רק כך יתרמו הממצאים להבנה נכונה של התקופה ההיסטורית אליה הם מתקשרים. החפירה הארכיאולוגית נערכת בשטחים מצומצמים. האזור מחולק לרשת של ריבועים בגודל 5x5 מ', כאשר כל אחד מהריבועים או חלקים ממנו מהווה 'לוקוס' (מלטינית: מקום), אזור מוגדר בחפירה כגון חדר, מתקן וכדומה. בין הריבועים מושארות מחיצות ברוחב של מטר, אלו הם חתכים שנועדו לשמר מדגם של רובדי העפר שנחפרו והוסרו. החפירה מתנהלת לפי הריבוד הטבעי, תוך הפרדת שכבות העפר על פי הבדלים בגוון, במרקם, בדרך הריבוד ועוד. קירותיו של כל ריבוע מצוירים בקנה מידה קבוע וכל החפצים וחלקי המבנים נרשמים ביחס לנקודות שונות בחתך. כל פריט הנמצא בחפירה מקבל תיאור הכולל: שם אזור החפירה, מספר הלוקוס, מספר הסל (שמתוכו הוצא החפץ) והשנה בה מתבצעת החפירה.
משקולות דמויות ברווזים עשויים אבן, מספוטמיה, האלף הראשון לפסה"נ
מניין החודשים והימים האחרונים של המאה העשרים, שציינו את המעבר מהאלף השני לאלף השלישי, העסיק מיליוני בני אדם על פני תבל ואף לווה בהתרגשות מרובה. מדידת זמן זו שימשה עבורנו השראה לתערוכה: מדידה ושקילה בימי קדם. הצורך במערכת מוסכמת של מידות לשקילה ולמדידה של כמויות, מרחקים, שטחים וזמן, הוא אחד הצרכים הבסיסיים של כל חברה אנושית. ואכן, כבר בימי קדם פיתח האדם אמצעים ויחידות מדידה. כאמצעי המדידה הקדומים ביותר שימשו אברי גופו של האדם, משום כך מונחי המידה הקדומים, שחלקם בשימוש גם בימינו, ניתנו בהשראת שמות אברי גוף האדם. מידות נקבעו גם בהשראת פעולות הקשורות בשגרת חייו של האדם והיחידות נקראו על שם פעולות שביצע או כלים שבהם השתמש. במרוצת הזמן שוכללו והתפתחו יחידות המידה הקדומות ונקבעו להן ערכים ויחסים מוחלטים ומדויקים. המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי של יחידות אלה מבוסס הן על מקורות ספרותיים קדומים והן על הממצאים הארכיאולוגיים. קביעת ערכיהן המוחלטים של היחידות כרוך בקשיים, שנובעים, בין השאר מכך ששמן של יחידות השקילה והמדידה נשמר לאורך תקופות ממושכות אך הערכים השתנו מתקופה לתקופה וממקום למקום. התערוכה מקיפה תחומים שונים של מדידה: מדידת זמן, מדידת משקל, נפח ואורך. את נושא מדידת הזמן מייצגים שעוני שמש וכתובות המייצגות שיטות מניין שנים ולוחות שנה קדומים. את מדידת הנפח, שהייתה המדידה השכיחה ביותר במסגרת הפעילות המסחרית, מייצגים כלי קיבול, אשר שימשו למדידת יבש ונוזל, וכן כתובות המעידות על מידות נפח. הממצא המעניין ביותר, המייצג את תחום מדידת האורך, הוא מוט ברזל מהתקופה הביזנטית (התגלה בשלומי שבגליל), ששימש למדידת קרקעות לצורך מיסוי. אורכו, 2.59 מ', מייצג חמש אמות רומיות, על-פי תקן ששימש במזרח ובמצרים. את נושא השקילה, רחב ההיקף, מייצגים מאזניים מטיפוסים שונים ומבחר עשיר של משקולות, שהיו נהוגות בארץ-ישראל ובארצות השכנות, למן התקופות הקדומות ועד לשלהי התקופה האיסלאמית הקדומה. מכיוון שבדורנו היינו עדים למעבר איטי, כרוך בקשיים לא מעטים, משיטת השקילה העות'מאנית לשיטת השקילה המטרית, בחרנו לשלב גם נושא זה בתערוכה. בעצם ההתייחסות לסוגייה זו, אנו סוגרים מעגל, שראשיתו לפני אלפי שנים בשיטות השקילה, שהיו מקובלות בקרב עמים ותרבויות באזורנו, וסיומו בשיטה המטרית, שיושמה כאן ביוזמת שלטונות המנדט הבריטי. היות שהחשיפה של שרידי הבנייה היא במוקד עבודת השדה של הארכיאולוג, מוקדש מדור מיוחד בתערוכה למדידה באדריכלות הקדומה. המדידה בעבודת השדה של הארכיאולוג היא בעלת חשיבות ראשונה במעלה, שכן היא מאפשרת לו לתעד את ממצאיו, ומהווה בסיס לפרסום המדעי של החפירה. משום כך החלטנו לשלב גם תחום זה בתערוכה, ועל-ידי כך להפגיש את המבקר בתערוכה עם המדידה המלווה את עבודת הארכאולוג, על היבטיה השונים.
לקטלוג התערוכה מדידה ושקילה בימי קדם